משפט וחברה

למען שחרור הדמוקרטיה הישראלית

ח”כ יריב לוין הציע לפני כמה שבועות חוק אשר משמעותו היא שיתוף הכנסת בתהליך מינוי השופטים. בתגובה לכך טענו מספר שופטים כי המהלך של ח”כ לוין הוא סכנה לדמוקרטיה. על פי בית המשפט, העברת כוח מקבוצת אנשים קטנה, הומוגנית, ושאיננה מייצגת את העם בשום אופן לעם היא סכנה לדמוקרטיה. הייתכן?

דמוקרטיה מהותית ודמוקרטיה פורמלית

מקור העיוות בתפיסת הדמוקרטיה של בית משפט העליון קיים כבר בפס”ד מזרחי המפורסם, שבו השופט ברק העניק לבית המשפט את היכולת לפסול חוקים. ברק חילק בזמנו בין שני סוגי דמוקרטיות: הדמוקרטיה הפורמלית והדמוקרטיה המהותית.

הדמוקרטיה הפורמלית, היא הדמוקרטיה הקלאסית, שבאה לתת לעם את ,כוח הבחירה ע”י חקיקת חוקים. תפיסה זו נשענת על ערכים משמעותיים של חירות, הזכות להגדרה עצמית, וגם לאומיות. לפי התפיסה הזאת, כל החלטה של הרשות המחוקקת היא לגיטימית כשרוב המחוקקים בוחר בה. כאשר גם הרשות המחוקקת נבחרת על ידי מנגנון בחירות שתוצאותיו נבחנו על פי היגיון הרוב. למה ללכת על פי “רוב”? כי זו הדרך הלגיטימית היחידה. במחלוקת על דיעות ואידאות , יש ויכוח תמידי בין שני צדדים, והאפשרות היחידה להרכעה היא עקרון הרוב. כל מנגנון אחר יוכל לכפות את דעת המיעוט על הרוב ולכן יהיה פחות לגיטימי. ברור לכולם שאפילו על פי התפיסה הזאת, זכויות פוליטיות צריכות להיות מוגנות, כדי לאפשר השתתפות של כל בן אדם במנגנון.

הדמוקרטיה אותה העדיף ברק היא דווקא זו ה”מהותית”, שבה לשופטים יש אפשרות להחליט החלטות על פי שיקולים ערכיים, ואפילו לבטל חוקים שנקבעו על פי רוב ע”י המחוקקים נבחרי הציבור. הסיבה לכך? “דמוקרטיה של רוב בלבד, שאינה מלווה בדמוקרטיה של ערכים, היא דמוקרטיה פורמאלית וסטטיסטית. דמוקרטיה אמיתית היא זו המגבילה את כוחו של הרוב כדי להגן על ערכיה של החברה.” (השופט ברק, פס”ד בנק מזרחי)

גם אם נקבל לרגע את טענתו של השופט ברק, ונסכים שלבית המשפט יש חובה להגביל את כוחו של הרוב כדי להגן על ערכיה של החברה, השאלה הברורה הנשאלת היא: מי מחליט מה הם ערכי החברה?

לשם המחשת הבעיה נשווה שני פסקי דין מהזמן האחרון, שבהם בית המשפט השתמש בפרשנות הערכית שלו כדי להחליט: בג”ץ פינוי פיצוי על תכנית ההתנתקות ובג”ץ גדר ההפרדה.

בבג”ץ גדר ההפרדה, בית המשפט העליון החליט ש”לא מתקיים יחס מידתי בין מידת הפגיעה בתושבים המקומיים לבין התועלת הביטחונית הצומחת מהקמת גדר ההפרדה בתוואי שקבע המפקד הצבאי”. הרווחה של התושבים שגרים על טוואי הגדר שמשרד הביטחון הגדיר כטוואי הכרחימשיקולים בטחוניים, חשובה יותר מתוספת התועלת הבטחונית מהגדר במקום זה. ומי אמר שרווחה של תושבים יותר חשובה מאפשרות להציל חיים של אפילו אולי בן אדם אחד? זו יכולה להיות עמדה לגיטימית לחלוטין, אבל היא עמדה ערכית, ואין לבג”ץ לגיטימיות להחליט מה היא העמדה הערכית של החברה, אלא רק החברה עצמה יכולה להחליט.

בבג”ץ פינוי פיצוי, לעומת זאת, בית המשפט החליט שפינוי יהודים מבתיהם הוא אקט חוקתי. הפגיעה בזכויותיהם של הישראלים המפונים היא כן מדתית, והיא לשם תכלית ראויה. שוב אני שואל, על איזה ערכים נשען בג”ץ כדי להחליט החלטה זו? כשהכנסת העבירה את חוק פינוי-פיצוי, על אף התנגדותי האישית, זה היה לגיטימי. אבל איך לבית משפט יש לגיטימיות להחליט מה הם הערכים של החברה?

המצב הקיים בשיטת מינוי השופטים

הבעיה הזאת, שקיימת במובן מסוים בכל מדינות שבהם יש ביקורת שיפוטית, היא עוד יותר חריפה במדינת ישראל. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שלשופטים יש זכות וטו בתהליך מינוי השופטים לבג”ץ. מדינת ישראל היא גם מדינה שבה רק ל54% מהאזרחים יש אמון בבית המשפט העליון, כיוון שהוא לא מייצג את הערכים של העם. בית המשפט אמור להיות בקונצנזוס ולהיטפס כשחקן אובייקטיבי. לבית המשפט בארה”ב יש 85% אימון, ובקנדה 88% אימון. לכן, נוצר מצב פה בארץ שבו קבוצה קטנה של אנשים, שלא מייצגת את ערכיה של העם, היא זאת שמחליטה מה הם הערכים של החברה הישראלית! ולא רק זה, אלא יש לה גם וטו בתהליך המינוי של הבאים בתור בתפקיד!

שמאל וימין צריכים להתאחד

המצב הקיים הוא בלתי דמוקרטי בעליל – גם מבחינה פורמלית, וגם מבחינה מהותית. הגיע הזמן שהשמאל והימין יתאחדו למען תיקון מבנה השלטון בארץ. הגיע הזמן שנתאחד כדי להחזיר את הדמוקרטיה למדינת ישראל. כן, גם שמאלנים צריכים להיות תומכים נלהבים של החוק הזה כי החוק איננו עוסק בנושא מדיני, אלא למען שחרור הדמוקרטיה הישראלית. כן, היום הכנסת היא ימנית, ולכן אם יש שופט שימונה היום, הוא יעבור תהליך שימוע בכנסת ימנית. אבל מחר, הכנסת יכולה להפוך להיות יותר שמאלנית, ואז המשחק יהיה הפוך. וזה בסדר גמור ולגיטימי לחלוטין. מה שחשוב, זה שנבחרי ציבור הם יהיו אלא שיחליטו מה הם הערכים של החברה הישראלית, ולא קבוצה קטנה של אנשים שלא מייצגים את העם ולא את ערכיה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *