פוליטיקה, דת ומדינה

“כנופיית רחביה” של שירותי הדת

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.

אין לי ספק שכוונותיהם של סגן-השר הרב אלי בן דהאן ושל השר נפתלי בנט הן באמת כוונות טובות. הרצון להביא לרפורמות משמעותיות בשירותי הדת הוא רצון המראה על אומץ פוליטי אמיתי ועל רצון לטפל בסוגיות הכי רגישות בחברה הישראלית. אכן, צריך לקדם רפורמה בשירותי דת. הכיוון הכללי של בנט ובן-דהאן הוא גם כיוון נכון- שבירת הריכוזיות בשירותי דת וליברליזציה של המערכת. אך אחת הרפורמות המרכזיות שהם הצהירו עליהן במסיבת העתונאים שלהם היום מאיימת לייצור מצב גרוע יותר ממה שקיים היום.

בנט ובן דהאן

נפתלי בנט היה אחד התומכים הגדולים של הרפורמה בתהליך מינוי שופטים לבית המשפט העליון. דרך אירגון ישראל שלי, הוא קידם רפורמה צודקת המבקשת לתת לנציגי הציבור יותר כוח בבחירת זהות שופטי בג”צ. היום, שופטי בג”צ נבחרים על יד ועדה מקצועית שאמורה לבחון רק יכולות מקצועיות של שופטים בלי קשר לעמדות פוליטיות. עם הזמן, נוכחנו לראות ש”שיקולים מקצועיים” הם רק מילה אחרת ל”דעות פוליטיות”. כך הגענו למצב בו כל שופטי בית המשפט העליון הם בעלי דעות פוליטיות קרובות מאוד ושופטים אלו זכו לכינוי “כנופיית רחביה” לאחר שהתברר שרוב השופטים אפילו הגיעו מאותו איזור גיאוגרפי. כל עוד השופטים עסקו בסוגיות משפטיות טהורות, לא הייתה בזה בעיה גדולה. אך, לאחר המהפיכה החוקתית של אהרון ברק, השופטים התחילו להתעסק בשאלות ערכיות ופוליטיות ולקדם אג’נדה ערכי דרך תפקידם השיפוטי. רפורמה בבתי המשפט העליון המבקשת לתת כוח לנציגי הציבור בתהליך מינוי השופטים היא מתבקשת.

היום, משום מה, השר בנט וסגן השר בן-דהאן הצהירו במסיבת העיתונאים שהם הולכים להשתמש במנגנון דומה למנגנון הכושל שקיים בבית המשפט העליון לצורך מינויים למועצות דתיות. ” מעכשיו המינויים יהיו על בסיס מקצועי, ולא על בסיס פוליטי,” טוען השר. אך איך בדיוק מחליטים מי הוא רב מקצועי יותר? מילא, אם מדובר במינוי לתפקידים שבהם ערכים של הבן אדם לא קשורים לכשירותו לתפקיד, אך בכל הקשור לשירותי דת, ברור שערכים של בן אדם הם מאוד קשורים לתפקידו! יצירת ועדות איתור וועדות למינוי ראשי מועצות דתיות לא יביאו לסוף העסקנות במינוי למועצות הדתיות. ועדות כאלו רק יביאו לעסקנות מסוג אחר בה במקום שהעסקנות נעשתה בין נבחרי ציבור, היא תעשה בין אנשים שהם כביכול בלי אג’נדה, בנושא שבו לכולם יש אג’נדה. עם הזמן יווצר מצב בו גם במועצות הדתיות תיווצר “כנופיה” הדומה לכנופיית רחביה, והשאלה היחידה שעדיין פתוחה היא אם הכנופיה הזאת תזכה לכינוי “כנופיית בני ברק ומאה שערים”, “כנופיית עפרה ואלון מורה” או “כנופיית קטמון ואלון שבות”.

הפתרון האמיתי, אם רוצים בכלל להשאיר את המועצות הדתיות כגוף מדינתי, צריך לבוא מכיוון אחר. במקום להחליף עסקנים פוליטיים בועדות של עסקנים מקצועיים, ראוי לתת את הכוח לתושבי המועצות הדתיות השונות. כך, תושבי המקום יוכלו ביחד לבחור את האנשים המתאימים להם במועצות הדתיות (ישירות או דרך נבחרי המועצות המקומיות, שכבר היום יש להם חלק קטן בבחירת חברי המועצה הדתית). כדי לוודא את המקצועיות של מי שיהיה יו”ר המועצה הדתית, אפשר להכניס גם תנאי סף למועמדות לתפקיד. כך, ראשי המועצות הדתיות יעבודו בשביל הלקוחות שלהם – הציבור שהם אמורים לשרת – ולא בשביל עסקנים פוליטיים או ועדות של עסקנים מקצועיים. רק כך, יווצר קשר של אחריותיות בין ראשי המועצות הדתיות לבין הציבור שהם משרתים וכל ציבור יזכה לקבל את האנשים המתאימים לו גם מבחינה ערכית וגם מבחינה מקצועית.

בפעם הראשונה מזה שנים רבות, המשרד לשירותי דת הוא ביידים של אנשים עם כוונות טהורות שרוצים באמת להביא לרפורמה אמיתית בנושא. אך לא כל רפורמה היא רפורמה חיובית, וראוי לבחון מחדש את ההחלטה להעביר את הכוח בין גוף של עסקנים מסוג אחד לגוף של עסקנים מסוג אחר.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *