פוליטיקה, הסברה

למה מפסידים בקרב על ההסברה?

060622 stpehenHawkings hmed 12p.grid 6x2 300x203 למה מפסידים בקרב על ההסברה?ההחלטה של סטיבן הוקינס להחרים את ישראל מעלה שוב את סוגיית ההסברה הישראלית לכותרות. לאחר רגע של כעס טבעי שיש לנו נגד הוקינס על החלטתו השגוייה, כדאי לנו גם לשאול בקור רוח מה מביא אדם כמו הוקינס להחלטה כזאת. למה ישראל ממשיכה להפסיד בקרב ההסברה?

ישנן שתי אסכולות שקיימות כיום בדיפלומטיה ציבורית (הסברה). האסכולה הראשונה מבקשת לסתור את טענות מבקריה של ישראל. לדוגמה, אם אומרים שישראל היא מדינת אפרטייד, האסכולה הזאת תעמול כדי להסביר שאנחנו לא באמת מדינת אפרטייד. הבעיה המרכזית עם האסטרטגיה הזאת היא שישראל אף פעם לא קובעת את סדר היום. אויבנו קובעים אותו ואנחנו מגיבים לסדר היום שהם קבעו. כמו כן, הטיעון הכי חזק שישראל יכולה לטעון דרך אסטרטגיה כזאת הוא לשלול את טיעון שלהם: “אנחנו לא פושעי מלחמה”, “אנחנו לא מדינת אפרטייד”, “אנחנו לא כובשים”. ברור לכל בר דעת שאלו לא טיעונים מספיק חזקים כדי לגרום למישהו לתמוך בישראל! בסופו של דבר, עם אסטרטגיה כזאת, דעת הקבל העולמי יושבת בין אלו שחושבים שאנחנו באמת מדינת אפרטייד לבין אלו שמסכימים שאנחנו לא מדינת אפרטייד. האסכולה הזאת היא חשובה, ואפילו חיונית. אבל היא לא מספיקה.

האסכולה השנייה מבקשת למתג את ישראל מחדש דרך קישור להצלחות הרבות של ישראל. כך, בסרטון ההסברה האחרון שהוציא משרד החוץ, ניסו לקשר את מדינת ישראל עם עגבניות שרי שנוצרו כאן בארץ, או עם דיסק-און-קי שהיא גם יצירה ישראלית. אך גם באסטרטגיה הזאת יש בעיה חמורה: מצד אחד, אנשים טוענים שמדינת ישראל היא פושעת מלחמה. מצד שני, אנחנו אומרים: “אבל יצרנו כאן עגבניות שרי!” מישהו באמת חושב שנוכל לשכנע בן אדם לתמוך ב”מדינת אפרטייד” (כביכול) רק בגלל שהיא יצרה עגבניות שרי?

הדרך לנצח בקרב ההסברה היא דרך יצירת אסכולה חדשה. על פי האסכולה הזאת, תומכי ישראל ירחיבו את הספקטרום הקיים בדעת הקהל העולמי. כפי שאמרנו לעיל, הספקטרום הקיים היום כתוצאה מהאסכולה הראשונה הוא בין אמונה שמדינת ישראל היא מדינת אפרטייד לבין ידיעה שהיא לא. האסכולה החדשה רוצה להוסיף גם אופציות חיוביות לספקטרום הזה.

לדוגמה, על פי אסכולה זו, נוכל לספר את סיפור החירות של עם ישראל שהיה בגלות מארצו כבר 2000 שנה ועכשיו חזר לחירות לאומית, ואז להגיד: אם אתם אוהבים חירות, אתם צריכים גם לאהוב את ישראל!

נוכל גם לספר את הסיפור הציוני כסיפור של תיקון אי-צדק היסטורי. איך אמר ש”י אגנון כשקיבל פרס נובל? “מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה”. היום הציונות מחזירה את הצדק ההיסטורי. אם אתם אוהבים צדק, אתם צריכים גם לאהוב את ישראל!

ההבדל בין האסכולה הזאת לבין האסכולה השנייה היא שהאסכולה החדשה לא מגבילה את עצמה להצלחות טכניות, אלא מדברת ערכים כמו חירות וצדק. אי אפשר לשכנע בן אדם לתמוך הישראל אחרי שהיא הואשמה בהאשמות נוראיות דרך הצלחות טכניות. אויבנו מדברים ערכים – כיבוש, אפרטייד ופשעי מלחמה. אנחנו צריכים גם לספר את הסיפור הערכי שלנו!

רק בתחרות בין הסיפורים הערכיים נוכל לנצח בקרב ההסברה – כי בסוף, גם הצדק הערכי הוא  אצלנו. אבל כל עוד לא נעמול בכלל לספר את הסיפור שלנו, נמשיך להפסיד בקרב הזה שהופך בכל יום ויום ליותר ויותר חשוב לניצחון במלחמה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *